טחלוב נ' דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ ואח'

החלטה

התובע יליד 1977, נפגע בתאונת עבודה ביום 24 בפברואר 2009.

לתובע נקבעה נכות במל"ל בשיעור של 19% לצמיתות. בהתאם להסכמת הצדדים נכותו הצמיתה של התובע כתוצאה מהתאונה הועמדה על שיעור של 7.5%.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, תחשיבי נזק הצדדים וצרופותיהם להלן הצעתי, בשלב זה לצדדים:-

כאב וסבל- 45,000 ₪.

אבדן שכר עבר לאחר חודשיים של אי כושר מלא, שב התובע למקום עבודתו במשרה חלקים ובסופו של דבר פוטר ב- 21 אוגוסט 2009. לטענת התובע לאחר מכן שהה בטיפולים ורק באוקטובר 2012 שב לעבודה חלקית. עולה כי מאז ועד היום נאלץ להחליף מספר מקומות עבודה ושכרו היה נמוך משכרו עובר לתאונה. שכרו הממוצע של התובע בשנת 2008 עמד על שיעור של 7,108 ₪ (נכון להיום בצירוף מדד 7,920 ש"ח ).

לתקופה בה עבד אצל הנתבעת עד סוף אוגוסט 2009 – פיצוי בסך של 10,000 ₪ (בוצע חישוב לפי הפרש ההכנסות מול השכר עובר לתאונה.) מספטמבר 2009 ועד היום מוצע פיצוי נוסף בשיעור של 60,000 ₪.

אבדן שכר עתיד – מוצע פיצוי בשיעור של 200,000 ש"ח.

עזרת זולת עבר עתיד – 20,000 ₪.

הוצאות רפואיות נסיעות עבר עתיד – 7,500 ₪. (מובהר כי התאונה הינה תאונת עבודה והתובע זכאי באופן כללי להחזר לכל הוצאותיו לכן שרישת התובע בתחשיב הינה מוגזמת ובלתי רלבנטית.)

בשלב זה לא מצאתי לקבוע כי אשמו התורם של התובע עולה על 15%. ככל שניתנו הנחיות והוראות הרי עולה כי התובע נחבל במהלך יום העבודה וכתוצאה ממהלך שבוצע על ידי עובד אחר בחברה.

יש לנכות תשלומי מל"ל, ולהוסיף שכ"ט עו"ד ואגרה ששולמה על ידי התובע.

ניתנת שהות לצדדים לשקול הצעתי. התובע יודיע עמדתו עד ליום 20 מרץ 2012, בהתאם יינתנו הנחיות להמשך ניהול ההליכים בתיק.

תז"פ 22 מרץ 2012.

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ב, 23 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: